משמרת חופה

משמרת חפה היא המשמרת השלש עשרה מבין הכ”ד משמרות כהונה, וככתוב בספר דברי הימים אודות ההגרלה שעשו דוד המלך וצדוק הכהן בשנה האחרונה של מלכות של דוד המלך;

וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל..לְחֻפָּה שְׁלשָׁה עָשָׂר

שם המשמרת נכתב בספר תמיד באופן חסר -כלומר חפה ולא חופה- בכל אופן שם המשמרת מזכיר את עניין החופה שפורשים על חתן וכלה, וכפי לשון הכתוב “וּבָרָא ה’ עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה“.

בתקופת חורבן מקדש השני עברו כל הכהנים ובתוכם הכהנים מבני משמרות חופה לארץ הגליל. משמרת חופה התיישבו בבית מעון, עיירה שנמצאת בהר לממזרחו של טבריה, בגובה של כ200 מטר מעל הים.

לפי העולה מתלמוד ירושלמי, האמורא בשם ויתר (אביתר) מעונה (או אביתר איש מעון) היה כהן מבני משמרת חופה שהתיישבו במעון{{1}}. ומעניין לציין כי שם בתלמוד הובא דעתו אודות כתובה של אשה שנכנסה לחופה ואילו לא כתבו לה סכום הרגילה של מאתיים זוז. והנה האמורא ויתר מעונה דורש למען כבוד האשה בחיי הנישואין ונותן עצה איך שתוכל לקבל את סכום המלאה והרגילה של מאתיים זוז.

באבות דרבי נתן מובא דעתו של רבי יוסי כי הספר תורה שהיה בעזרה שנקראה בשם “ספר מעון” ויש סובריםכי ספר זה הובא לעיר מעון על ידי הכהנים בני משמרת חופה בעת חורבן המקדש.{{2}}

יוסי מעונאה

מובא במדרש ובתלמוד אודות דרשתו החריפה של יוסי מעונאה שדרש אודות אי-הנתינה של מתנות כהונה שראה בימיו, ואכן דרש בביקורת נגד רבי יהודה הנשיא (נכדו של רבינו הקדוש);

יוסי מעוניא דרש בכנשתא דמעונאי “שִׁמְעוּ זאת הַכהֲנִים והקשיבו בית ישראל בית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור עתיד הקבה ליטול את הכהנים ולהעמידן בדין ולומר להן “למה לא הייתם עוסקין בתורה, לא כבר נתתי לכם ארבעה ועשרים מתנות כהונה? ואינון אמרין לא הוון ישראל יהבין לן כלום.

הקשיבו בית ישראל “למה לא הייתם נותנין לכהנים ארבעה ועשרים מתנות כהונה שכתבתי בתורה”? ואינון אמרין כוליה דבי נשיאה נשיי.

בית המלך האזינו שלכם היה המשפט לא לכהנים הוא דכתיב כי זה יהיה משפט הכהנים מאת העם לפי כך לכם ועליכם מדת הדין נהפכת דכתיב כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור{{3}}

לא נמצא ההשערה כי רבי יוסי מעונאה היה כהן מבני משמרת חופה, בכל אופן חריפות דרשתו מראה כי היה בקשר חם עם הכהונה והכהנים אשר בימיו.

קינות למשמרת חופה

בברייתא דמשמרות של רבי פינחס נמצא קינה שלמה אודות

מלא משאלות ברה ויפה
מסלול יפה לה ואורח מיופה
מלט צדיק אום בכ***פה
מגיד עץ מאכל ועליהו לתרופה
ממלכת כהנים תלב***[פה]
מאמר כי על כל כבוד חופה לשובב לעירך
משמר [חופה]
בשובבך שלום\במתג ורסן צר עדיו לבלום
בהרביצך בנוה שלום\וישב עמי בנוה של[ום]

-ברייתא דמשמרות של רבי פינחס

וכן רבי אלעזר הקליר מקונן על השבתת משמרת חופה מעבודתה;

ממרום השמיע נלאיתי טעון

והכני בעורון ובשגעון

ופקד עלי עון נוב וגבעון

ונעה ממעון משמרת בית כהן מעון

-ר”א הקליר

[[1]]

ארץ הגליל דף קיט מצויין לתלמוד ירושלמי כתובות א ב -דף כה

[[1]]

[[2]]אבות דרבי נתן פרק מו, וראה ספר אורות חיים להרב א. ולנר דף רנז[[2]]

[[3]]מדרש הגדול, בראשית לד:א. בראשית רבה פרק פ. ילקוט שמעוני חלק ח עמוד תקעה (מהדורת “המאור”)

ואילו בתלמוד ירושלמי גורסים: תירגם יוסי מעוני בכנישתא בטיבריה “שמעו זאת הכהנים” (אין “זאת” אלא תורה..-קה”ע בסוף הדפוס) למא לית אתון לעין באורייתא לא יהבית לכון כ”ד מתנתא א”ל לא יהבין לן כלום “והקשיבו בית ישראל” למה לית אתון יהבין כ”ד מתנתא דפקידת יתכון בסיני א”ל מלכא נסיב כולא “ובית המלך האזינו” כי לכם המשפט לכם אמרתי (שתשגיחו בדבר המשפט הזה שיתנו לכהנים ואתם בעצמיכם גוזלין אותם-פני”מ) “וזה משפט הכהנים” עתיד אני לישב עמהן בדין ולפסקן ולאבדן מן העולם (עתיד אני לייסר אתכם על כך לאבדכם מן העולם-קה”ע בסוף הדפוס)

תלמוד ירושלמי סנהדרין דף יג עמוד ב

[[3]]