משמרת מלכיה

משמרת מלכיה היא המשמרת החמישית מבין הכ”ד משמרות כהונה, כמו שמופיע בספר דברי הימים אודות ההגרלה שעשו דוד המלך וצדוק הכהן בשנת הארבעים של מלכות דוד;

 וְלִבְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן מַחְלְקוֹתָ֑ם בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר: וַיָּ֨מָת נָדָ֤ב וַאֲבִיהוּא֙ לִפְנֵ֣י אֲבִיהֶ֔ם וּבָנִ֖ים לֹא־הָי֣וּ לָהֶ֑ם וַֽיְכַהֲנ֔וּ אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃  וַיֶּֽחָלְקֵ֣ם דָּוִ֔יד וְצָדוֹק֙ מִן־בְּנֵ֣י אֶלְעָזָ֔ר וַאֲחִימֶ֖לֶךְ מִן־בְּנֵ֣י אִיתָמָ֑ר לִפְקֻדָּתָ֖ם בַּעֲבֹדָתָֽם׃  וַיִּמָּצְא֣וּ בְֽנֵי־אֶלְעָזָ֡ר רַבִּ֞ים לְרָאשֵׁ֧י הַגְּבָרִ֛ים מִן־בְּנֵ֥י אִיתָמָ֖ר וַֽיַּחְלְק֑וּם לִבְנֵ֨י אֶלְעָזָ֜ר רָאשִׁ֤ים לְבֵית־אָבוֹת֙ שִׁשָּׁ֣ה עָשָׂ֔ר וְלִבְנֵ֧י אִיתָמָ֛ר לְבֵ֥ית אֲבוֹתָ֖ם שְׁמוֹנָֽה׃  וַיַּחְלְק֥וּם בְּגוֹרָל֖וֹת אֵ֣לֶּה עִם־אֵ֑לֶּה כִּי־הָי֤וּ שָֽׂרֵי־קֹ֙דֶשׁ֙ וְשָׂרֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים מִבְּנֵ֥י אֶלְעָזָ֖ר וּבִבְנֵ֥י אִיתָמָֽר׃

וַֽיִּכְתְּבֵ֡ם שְֽׁמַֽעְיָה֩ בֶן־נְתַנְאֵ֨ל הַסּוֹפֵ֜ר מִן־הַלֵּוִ֗י לִפְנֵ֨י הַמֶּ֤לֶךְ וְהַשָּׂרִים֙ וְצָד֣וֹק הַכֹּהֵ֗ן וַאֲחִימֶ֙לֶךְ֙ בֶּן־אֶבְיָתָ֔ר וְרָאשֵׁי֙ הָֽאָב֔וֹת לַכֹּהֲנִ֖ים וְלַלְוִיִּ֑ם בֵּֽית־אָ֣ב אֶחָ֗ד אָחֻז֙ לְאֶלְעָזָ֔ר וְאָחֻ֥ז׀ אָחֻ֖ז לְאִיתָמָֽר׃

וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֤ל..לְמַלְכִּיָּה֙ הַחֲמִישִׁ֔י

 

כך נקבע גורלם של משמרת מלכיה לעבודת המקדש.  שם המשמרה, מלכיה, מזכירה עניין מלכותו של הקדוש ברוך כלומר ששם המשמרה מורכב; “מלך יה”.  וכן נמנית משמרת מלכיה בתוך שמונה המשמרות שמופיע בשמם אותיות י ה משמו של הקדוש ברוך הוא (יחד עם משמרת יהויריב, ידעיה, אביה, שכניהו, פתחיה, דליה, ומעזיהו).

בימי שיבת ציון

יש סוברים כי “משמרת פשחור” שמופיע בעת שיבת ציון הנהו רק כינוי לשם משמרת מלכיה, כי בבית שני נקרא משמרת מלכיה על שם פשחור מסיבת כי “פשחור הכהן” היה היחיד מבני משמרת מלכיה שעלה מבבל לארץ ישראל בהתייסדות בית שני{{1}} כלומר שאחר שיבת ציון לפעמים נקרא משמרת מלכיה בשם משמרת פשחור{{2}}

אם נלך בדרך זה שאכן “בני פשחור” הם בעצם בני משמרת מלכיה, נמצא מסופר אודותם כי ששת הכהנים “בני פשחור” הודו ולא בושו, וחזרו לדרך המלך -מלכו של עולם- ונתנו יד לגרש את נשותיהם שלא היו מבנות ישראל;

וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת..וַיִּתְּנוּ יָדָם לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם וַאֲשֵׁמִים אֵיל צֹאן עַל אַשְׁמָתָם..וּמִבְּנֵי פַּשְׁחוּר אֶלְיוֹעֵינַי מַעֲשֵׂיָה יִשְׁמָעֵאל נְתַנְאֵל יוֹזָבָד וְאֶלְעָשָׂה

עזרא י

בפרשנות המלבי”ם הוסבר כי הכוונה “ואשמים איל צאן” היינו הבאת “קרבן אשם שפחה חרופה”.

ישיבת בני פשחור בירושלים

בעת הפלת הגורל להושיב עישור מאוכלוסיה עולי-בבל להתיישב בירושלים נמנה -ככל הנראה איש כהן ידוע וחשוב; עדיה בן ירחם, בן פלליה, בן אמצי, בן זכריה, בן פשחור, בן מלכיה;

 וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי הָעָם בִּירוּשָׁלָ‍ִם וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן הָעֲשָׂרָה לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַ‍ִם עִיר הַקֹּדֶשׁ וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת בֶּעָרִים. וַיְבָרֲכוּ הָעָם לְכֹל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלָ‍ִם.

וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַמְּדִינָה אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בִּירוּשָׁלָ‍ִם ..מִן הַכֹּהֲנִים יְדַעְיָה בֶן יוֹיָרִיב יָכִין. שְׂרָיָה בֶן חִלְקִיָּה בֶּן מְשֻׁלָּם בֶּן צָדוֹק בֶּן מְרָיוֹת בֶּן אֲחִיטוּב נְגִד בֵּית הָאֱלֹהִים. וַאֲחֵיהֶם עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לַבַּיִת שְׁמֹנֶה מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם וַעֲדָיָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן פְּלַלְיָה בֶּן אַמְצִי בֶן זְכַרְיָה בֶּן פַּשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה. וְאֶחָיו רָאשִׁים לְאָבוֹת מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם

נחמיה יא

יש איפוא לדמות את מילי הפסוק “וַאֲחֵיהֶם עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לַבַּיִת שְׁמֹנֶה מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם וַעֲדָיָה בֶּן יְרֹחָם..”  לאותה הפרשנות על המילה “ועשהאל” שנדרש בילקוט שמעוני; כיוצא בדבר אתה אומר: תשעה עשר איש ועשהאל, והלא עשהאל בכלל היה ולמה יצא? לפי שהיה שקול כנגד כלם.  כן יש לומר כלפי עדיה בן ירוחם מבני פשחור בן מלכיה, שהיה שווה לאותם השמונה מאות עשרים ושנים כהנים עושי המלאכה לבית, ואולי עוד יותר לפי המספר המקביל של ההשוואה -לגבי עשהאל הושווה לתשעה עשר איש ואילו עדיה בן ירוחם הושווה לשמונה מאות עשרים ושנים כהנים עובדי בית השם.

דימוי נוסף אפשר למצוא בחתימת שטר האמנה של נחמיה;

וּבְכָל־זֹ֕את אֲנַ֛חְנוּ כֹּרְתִ֥ים אֲמָנָ֖ה וְכֹתְבִ֑ים וְעַל֙ הֶֽחָת֔וּם שָׂרֵ֥ינוּ לְוִיֵּ֖נוּ כֹּהֲנֵֽינוּ׃ וְעַ֖ל הַחֲתוּמִ֑ים נְחֶמְיָ֧ה הַתִּרְשָׁ֛תָא בֶּן־חֲכַלְיָ֖ה וְצִדְקִיָּֽה׃ שְׂרָיָ֥ה עֲזַרְיָ֖ה יִרְמְיָֽה׃ פַּשְׁח֥וּר אֲמַרְיָ֖ה מַלְכִּיָּֽה׃ חַטּ֥וּשׁ שְׁבַנְיָ֖ה מַלּֽוּךְ׃ חָרִ֥ם מְרֵמ֖וֹת עֹֽבַדְיָֽה׃  דָּנִיֵּ֥אל גִּנְּת֖וֹן בָּרֽוּךְ׃  מְשֻׁלָּ֥ם אֲבִיָּ֖ה מִיָּמִֽן׃  מַֽעַזְיָ֥ה בִלְגַּ֖י שְׁמַֽעְיָ֑ה אֵ֖לֶּה הַכֹּהֲנִֽים׃

בדרך השערה יש לומר כי ה”מלכיה” הכהן שחותם כאן מספר שמיני הוא המייצג של משמרת מלכיה,  וזה יסתבר רק כפי השיטה כי משמרת פשחור הם (לא כאמור מקודם שהם אותה משמרת של מלכיה אלא הם) בעצם בני משמרת יקים.  והכתוב כאן מקדים פשחור הכהן לפני מלכיה כי אותו פשחור היה מן הארבע משמרות שהקדימו לעלות מן הגולה לפני כל אחיהם הכהנים כמסופר בתלמוד ירושלמי.

אחרי חורבן בית שני

בתקופת חורבן מקדש השני עברו כל הכהנים ובתוכם הכהנים מבני משמרת מלכיה לארץ הגליל.  בני המשמרת התיישבו בבית לחם הגלילית שנמצא בגבולו התנכ”י של שבט זבולון (ולא בית לחם אשר בחלקו של שבט יהודה), מושב שנמצא בגובה של כ175 מטר מעל גובה הים.

מגדל המים אשר בבית לחם הגלילית

קינות למשמרת מלכיה

בברייתא דמשמרות של רבי פינחס נמצא קינה על ביטול משמרת מלכיה מעבודתה;

אנא השב שופטי אום בשמך כנויה

החזר יועצי אום כחול מנויה

הדיר כוהניי בירושלים הבנויה

היא על סיני ותבור תהא חנויה

העת תבנה עיר אשר לשמך קנויה

הוגה דת חמשה ישובב למלכיה

-ברייתא דמשמרות של רבי פינחס

 

וכן רבי אלעזר הקליר מקונן על השבתת משמרת מלכיה מעבודתה;

היו אויבים מלעיבים בלוחמי לחם

כבטלו הלא פרוס לרעב לחם

והרעבו והצמאו ממים ומלחם

כבטלו שתי הלחם מבית לחם

-רבי אלעזר הקליר

[[1]]תכלת מרדכי לתוס’ תענית ב א לדל[[1]]

[[2]]שערי תורת א”י ד’ רצה.  יש לציין כי מוזכר פשחור בן מלכיה (ירמיה לח,א) ואף שהוא חי בסוף בית ראשון ואילו המשמרות נקבעו כ400 שנה לפני כן, אולי נקרא בן מלכיה כי מוצאו היה ממשמרת מלכיה (בנוסף לפשוטו של מקרא שאביו נקרא בשם מלכיה)[[2]]

[[3]]ראה ספר אורות חיים להרב א. ולנר דף רמח[[3]]