ערים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון

ערים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון או בלשון תלמוד ירושלמי כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון הוא מושג בהלכה הנושא עמו השלכות חשובות בדיני טומאה וטהרה ומצוות קריאת המגילה בחג הפורים.

טומאה וטהרה

לפי המצווה של שילוח מצורעים מערים המוקפים חומה, דרוש כי חומות העיר היו קיימות מימי יהושוע בן נון (החל משנת ~ב’תפ”ח, כלומר שנת כניסת בני ישראל לארץ ישראל). אחרת, רשאי המצורע להישאר בתוך העיר.  יש דעה שכל הערים המוזכרים בספר יהושוע היו מוקפים חומה. ולפי ההבנה זאת מתרחב ההלכה באופן משמעותי ומתקרבך לנושא ממשי יותר מבחינת ההלכה לזמננו.

רשימת ערים המוקפים חומה מימי יהושע בן נון

רשימה חלקית נמצא בספרא (ויקרא כה כט) והובא גם במשנה במסכת ערכין, ולפיה;

• קצרה הישנה של ציפורי
• חקרה של גוש חלב
  
• יורפה הישנה
  
• גמלה בגליל
• גדוד (בעבר הירדן)
• חדיד
  
• אונו
• ירושלים (אלו ביהודה)

 לפי דעתו של אביי, תחומים הללו הם תחומי-סוף -כלומר המקסימום של ריחוק.  וככך, כל הערים שלפניהם לכיוון ארץ ישראל  (כדוגמא כל הערים בדרום לגמלא שבגליל) נחשבים בכלל ערים המוקפים חומה.

האמור הוא בתנאי שיוודע לנו שהעיר התיישב בימי כיבוש הארץ לראשונה על ידי יהושע בן נון.  כמובן שלפי כך מתרחב רשימת ערי ישראל שיש לייחס אליהן בכבוד מסויים לעניין שילוח מצורעים מעבר לחומותיהן.