מלחמת בארות בני יעקן

מבין נסיעות בני ישראל במדבר בדרכם לארץ ישראל, יש אירוע צירי שנחשב כתקדים לבחירה של שבט לוי כ’לגיונו של מלך’ של הקדוש ברוך הוא. האירוע המרתק הזה של ׳מלחמת בארות בני יעקן׳ נחשב כאחד מהאירועים החשובים לא רק בתולדת שבט לוי אלא של עם ישראל כולו.

רקע האירוע
מבין הארבעים ושנים מסעות של בני ישראל במדבר, נמנה בארת בני יעקן כמסע המספר עשרים-ושמונה. ראוי לציין כי על פרשנות בעל הג”ן לחומש לפי הפשט המקרא מקום שנקרא ‘מוסרה’ איננו ‘מוסרות’ וגם ‘בארות בני יעקן’ ו’בני יעקן’ איננו מקום אחד{{1}} בכל אופן, מדרש ילמדנו דורש למצוא דמיון בין המקרא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן להפסוק שמופיע בתהילים וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן להשוות בארת בני יעקן ולקרוא למקום ההוא “באר של צרה”.{{2}} עוד דרש נמצא בפרשנות הרוקח לחומש פורש ש“בבני יעקן” חשדו למשה ולאלעזר שהרגוהו לאהרן ועשו להם ‘עקין סגיאין’ וכן מפרש שנקרא המקום “בני יעקן” כי שם היה בארות שחפרום בני יעקן דהיינו ‘בני ענק’.{{3}}

העמדת העם מלחזור למצרים

על כל פנים מסופר בחז”ל כי בקשו בני ישראל לחזור לאחוריהם ולשוב לארץ מצרים;

אמר רבי יודן בי רבי שלום למה סמך הכתוב מיתת אהרן לשיבור הלוחות ללמדך שמיתתן של צדיקים קשה לפני הקב”ה כשיבור לוחות כתיב וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וכי במוסרה מת אהרן והלא בהר ההר מת הדא הוא דכתיב וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי יְהוָה וַיָּמָת שָׁם (בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ) . אלא מכיון שמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד ובקשו הכנענים להתגרות בם הדא הוא דכתיב וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל מהו דרך האתרים כי מת התייר הגדול שהיה תר להם את הדרך ובאו ונתגרו בהם ובקשו ישראל לחזור למצרים ונסעו לאחוריהן שמונה מסעות ורץ אחריו שבטו של לוי והרג ממנו שמונה משפחות אף הם הרגו ממנו ארבע לעמרמי ליצהרי לחברוני לעזיאלי אימתי חזרו בימי דוד הדא הוא דכתיב יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח אמרו מי גרם לנו לדמים הללו אמרו על שלא עשינו חסד עם אותו הצדיק וישבו וקשרו הספידו וגמלו לצדיק חסד והעלה עליהן המקום כאלו מת שם ונקבר שם וגמלו לצדיק חסד

-תלמוד ירושלמי,מסכת יומא א א

מעשה המלחמה
כפי הנראה מגירסת הירושלמי, ראה מלך כנען הזדמנות-על ללחום בבני ישראל בראותו כי מת אהרן הכהן, מיתת אהרן היתה בשנת הארבעים ליציאת מצרים (היינו שנת ב’תפ”ח) ובראות העם תקיפות מלך כנען בקשו לחזור למצרים. מעשה זו פלא מאד, כי הרי מדובר כאן בדור החדש שחיו מן מתי המדבר וחטא המרגלים. עם כל זה מהסיפור נראה כי הכנעני מלך ערד יצא בתוקף עצום כנגד עם ישראל וגרם חלישות גדולה בלבבם.

לקח מהסיפור

סיפור זה הובא על ידי חז”ל להראות כי כיון שמת איש צדיק אזי באים שונאי ישראל להתגרות בעם ישראל{{4}} אולם, במדרש ילמדנו מובא הסיפור להורות סגולתם של בני לוי;

בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה’ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי מלמד שבקשו ישראל לחזור לאחוריהם ועמדו כנגדם שבט לוי ..וכן עמד שבט לוי כנגדם כשאמר משה מִי לַה’ אֵלָי, אמר הקב”ה לשבט הלוי אתם דבקתם אחרי אף אני עושה שתהיו חלקי שנאמר אֲנִי חֶלְקְךָ

-מדרש ילמדנו, נדפס כפי ב’בתי מדרשות’, כרך א דף קעד

דרשת רז”ל זו הובא בפרשנות רבינו בחיי, בהסברה כי נסמך הפסוק בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה’ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לפסוק וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה ללמדנו שאף במעשה שאירע בבארת בני יעקן עמדו בני לוי באמונתם להקדוש ברוך הוא ולא טעו לחזור כמו שאר בני ישראל.{{5}} המלחמה שאירע במלחמת בני יעקן הובא על ידי רש”י בחומש ולפי המובא בתלמוד ירושלמי סבלו בני ישראל חסרון ניכר -סך הכל 12 משפחות- מבניהם כתוצאה ממלחמה הכבידה הזאת -מלחמה שלא נחשב כאחת מה”אירועים העדיניים” של בני ישראל לדורותם. ואכן לימוד החשוב מאירוע זה נמצא בכך שכל עוד שאהרן הכהן -אחד מהצדיקים שבדור- היה עדיין בחיים הייתה השראת רוח של שלום בתוך מחנה ישראל ואילו כיוון שהסתלק הצדיק לא נפלו רוחם של בני לוי וזכו למלאות אחרי רצונו של הקדוש ברוך הוא להנחיל לעם עולם את נחלת עולם.

[[1]]ספר הג”ן, דברים י ו[[1]]

[[2]]מדרש ילמדנו, נדפס בבתי מדרשות כרך א דף קעד[[2]]

[[3]]’צרות רבות’. פירוש הרוקח לספר במדבר מהדורת יואל קלוגמן ובניודף קמז, מצויין לבמדבר רבה יט,כ. ופירוש בני ענק הביא בדף קמח[[3]]

[[4]]הסיפור הובא גם בתלמוד ירושלמי סוטה א י, ספרי לפרשת בהעלתך פסקא פב, מדרש תנחומא לפרשת חקת יח, פסיקתא דרבי כהנא אנכי אנכי, ובבמדבר רבה יט כ[[4]]

[[5]]רבינו בחיי לספר דברים י ח[[5]]