חלל

מהו חלל?

חלל הוא מי שנולד מזרע כהונה מתוך קשר האסור לכהן מחמת קדושת הכהונה. דוגמה מרכזית היא בן כהן שנולד מאישה גרושה; בדברי הפוסקים נכללים גם מקרים נוספים של פסולי כהונה, ובהם גיורת ומשוחררת לפי פרטי הדין.

החללות נובעת אפוא ממעמד היוחסין ומנסיבות הלידה, ולא ממעשה שעשה החלל עצמו.

מעמדו של חלל גמור

חלל גמור נחשב לעניינים רבים כמי שאינו כהן, ואינו נושא את מלוא הזכויות והדינים המיוחדים של כהן כשר.

דין מיוחד בעבודה

חלל שעבד במקדש

חלל אינו מקריב ואינו עובד לכתחילה. אולם אם עבר ועבד, עבודתו כשרה.

“ברך ה׳ חילו ופועל ידיו תרצה”
דברים לג, יא

על פסוק זה דרשו: “אפילו חולין שבו תרצה.” מכאן למדו שאף שהחלל אינו ראוי לעבוד לכתחילה, העבודה שכבר נעשתה על ידו אינה מתחללת.

נמצא: חלל אינו עובד להבא, אך אם עבר ועבד — עבודתו כשרה.

החללות עוברת בקו הזכרים

חללותו של הזכר ממשיכה דרך בניו וצאצאיו הזכרים. המשנה קובעת:

“בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם.”

בן חלל הוא חלל, וכן בן בנו אחריו. כל עוד היחוס נמשך מאב לבן, המעמד ממשיך אף לאחר דורות רבים. בת הנולדת בקו זה היא חללה ואינה כשרה להינשא לכהן.

חללה

חללה היא אישה שמעמדה נפגם לעניין הכהונה. היא יכולה להיוולד חללה מאיסורי כהונה, ובמקרים מסוימים אישה יכולה להיעשות חללה בעקבות קשר עם מי שפוסל אותה לכהונה.

המקורות מבחינים בין חללה שנולדה מפסולי כהונה לבין אישה שנתחללה בעקבות ביאת פסול, ואין דיניהן זהים בכל פרט.

מקורות עיקריים

• ויקרא כא — איסורי הכהונה ו“לא יחלל זרעו בעמיו”.
• סוטה כג — “כהנת מתחללת, כהן אין מתחלל”.
• קידושין עז — “בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם”.
• תוספות, תענית יז ע"ב, ד"ה דבר זה — “אפילו חולין שבו תרצה”.
• רמב"ם, הלכות איסורי ביאה פרק יט — דיני חלל וחללה והמשכת החללות לדורות.
• רמב"ם, הלכות ביאת המקדש ו, י — דין חלל שעבד במקדש.
• ספרא, פרשת אמור — מעמד החלל ביחס לדינים המיוחדים לכהנים.

לסיכום

חלל הוא מצאצאי הכהונה שמעמדו נפגם מחמת יחוס שנוצר מקשר האסור לכהונה. החללות ממשיכה דרך קו הזכרים לדורות. אף שאינו נושא את מלוא מעמדו של כהן כשר, בדין עבודת המקדש מצאנו חריג חשוב: אין לחלל לעבוד לכתחילה, אך אם עבד — עבודתו כשרה.

תמכו בפעילות איגוד הכהנים

סייעו בקידום לימוד, מודעות ופעילות מעשית לחיזוק הכהונה ומתנותיה.