בני אהרן הכהנים · במדבר י
חצוצרות הכסף של הכהנים
התורה מפקידה בידי בני אהרן הכהנים את תקיעת חצוצרות הכסף בעבודת הקודש ובעת צרה. קול החצוצרות מפנה את לב הציבור אל הקב״ה — בעבודה, בתפילה, בזיכרון ובישועה.
התורה קודמת לכל
מצווה שנמסרה לבני אהרן
הקב״ה מצווה את משה לעשות שתי חצוצרות כסף, ובהמשך מפרש במפורש מי מופקד על התקיעה בהן.
וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם
במדבר י, חמקורות חז״ל, הפוסקים והעדויות ההיסטוריות מסייעים להבין את פרטי המצווה ואת צורת החצוצרות, אך נקודת המוצא נשארת דברי התורה עצמם: חצוצרות של כסף, שנמסרו לבני אהרן, ובהקשרים שקבעה התורה.
מתי ולשם מה
קול החצוצרות
התורה מצווה לתקוע בחצוצרות על הקרבנות בימי שמחה, במועדים ובראשי חודשים. במקדש נעשו החצוצרות חלק מן העבודה הציבורית.
״וכי תבאו מלחמה בארצכם… והרעתם בחצוצרות״. התורה קושרת את התקיעה בעת צרה לזיכרון לפני ה׳ ולישועה. חז״ל והפוסקים דנים בהרחבת דין זה לצרות ציבור נוספות.
ספר החינוך מדגיש את כוחו של קול החצוצרה לעורר ולרכז את המחשבה. הרמב״ם מבאר שבעת צרה אין לראות את המאורע כמקרה בלבד, אלא להתעורר לתפילה, תשובה והכרה בהשגחת ה׳.
הכלי והכהונה
מה קובעים המקורות
״עשה לך שתי חצוצרות כסף״. בגמרא מנחות מבואר ששאר מיני מתכות פסולים לחצוצרות אלו, ואילו עשייתן מן הכסף היא חלק מהגדרת הכלי.
התורה אומרת במפורש: ״ובני אהרן הכהנים יתקעו״. הספרי ומקורות נוספים מדגישים שהתקיעה בחצוצרות אלו היא תפקיד כהני מובהק.
יוסף בן מתתיהו מתאר חצוצרה צרה מכסף, שאורכה מעט פחות מאמה, והיא מתרחבת בקצה. תיאור זה הוא עדות יהודית חשובה הסמוכה לתקופת בית שני.
רציפות ועדויות
החצוצרות בזיכרון היהודי
יוסף בן מתתיהו
תיאור יהודי מפורש של מבנה חצוצרת הכסף, סמוך לתקופת בית שני.
שער טיטוס
בתבליט הרומי נראים כלי המקדש שנלקחו מירושלים, ובהם עצמים המזוהים בדרך כלל כחצוצרות.
מטבעות בר כוכבא
במטבעות יהודיים מתקופת המרד מופיעות שתי חצוצרות זקופות בהקשר חזותי הקשור לירושלים.
״לדרתיכם״
חז״ל מבחינים בין חצוצרותיו המסוימות של משה לבין עצם מצוות התקיעה לדורות. המשך האחריות הכהנית אינו תלוי בשימור זוג החצוצרות המקורי של משה.
השאלה המעשית
האם המצווה שייכת גם בזמן הזה?
הרמב״ם פוסק: ״מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הציבור״. גם ספר החינוך מונה את התקיעה בעת צרה בתוך המצווה.
מאידך, גדולי הפוסקים דנו מדוע אין התקיעה בחצוצרות נהוגה כיום, ומהם המקום, הנסיבות והאופן הנדרשים למעשה. המגן אברהם אף כותב: ״ואני תמה למה אין אנו נוהגין לתקוע בעת צרה״.
מטרת עמוד זה היא לימוד ושימור הידע התורני השייך לכהנים. אין הדברים באים במקום הוראה הלכתית למעשה.
לכהנים שאושרו
חצוצרות כסף לכהנים
איגוד הכהנים מסייע בהכנת חצוצרות כסף בעבודת יד לכהנים, כחלק מלימוד, שימור והחייאת הידע המעשי הקשור למצווה כהנית זו.
הזמנת חצוצרה מיועדת לכהנים שאושרו בלבד.
החצוצרות אינן מוצעות כמוצר דתי כללי. ניתן לבצע הזמנה לאחר שמעמד הכהונה נבדק ואושר על ידי איגוד הכהנים.
מקורות וביבליוגרפיה
תורה וחז״ל
- במדבר י, ב: ״עשה לך שתי חצוצרות כסף״.
- במדבר י, ח: ״ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם״.
- ספרי לבמדבר י, ח: לפי שנאמר סתם ״ותקעו בהן״ הוצרך לפרש שבני אהרן הכהנים הם התוקעים בחצוצרות.
- מנחות כח: ״חצוצרות היו באים מן העשת מן הכסף; עשאם מן הגרוטאות כשרים, משאר מיני מתכות פסולים״.
- ערכין יג: ״אין פוחתין משתי חצוצרות ומוסיפין… עד מאה ועשרים״.
- רש״י, דברי הימים א טז, ו: ״חצוצרות כלי שיר של כהנים הוא״.
עת צרה והתקיעה לדורות
- רמב״ם, הלכות תעניות א, א: ״מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הציבור״.
- רמב״ם, הלכות תעניות א, ד: בימי התעניות ״זועקין בתפלות ומתחננים ומריעין בחצוצרות״.
- מגן אברהם, אורח חיים תקעו, א: ״ואני תמה למה אין אנו נוהגין לתקוע בעת צרה ואע״פ שאין תענית ציבור בבבל הלא מדאורייתא מצוה לתקוע בלא תענית״.
- ספר החינוך, מצוה שפד: קול החצוצרות מעורר את האדם ומסיר מלבו את מחשבות שאר עסקי העולם.
- מורה נבוכים ג, לו: התקיעה בעת צרה מחזקת את ההשקפה שהקב״ה משיג את מצבנו, ושאין המאורעות נידונים כמקרה בלבד.
תיאור הכלי ועדויות היסטוריות
- יוסף בן מתתיהו, קדמוניות ג: תיאור חצוצרה מכסף שאורכה מעט פחות מאמה, צרה ומתפשטת בקצה.
- מתוך רשימות המקורות: ״תיאור יוסף הכהן בקדמוניות ג יב ו (ארכו קצת פחות מאמה), ממטבע בר כוכבא, מקשת הכשלון דטיטוס — י״ם עיר המוסיקה, מ. גשורי, ד׳ קעג״.
- מטבעות בר כוכבא — תיאור זוג חצוצרות בהקשר ירושלמי.
- שער טיטוס — עדות חזותית היסטורית הקשורה לכלי המקדש שנלקחו מירושלים.
מקורות נוספים מן הדיון ההלכתי
- ראש השנה כז.; תענית יד.
- בעל המאור ומלחמות, ראש השנה.
- מגיד משנה, הלכות תעניות א, ד.
- אור זרוע, הלכות ראש השנה סימן רנח.
- מנחת חינוך, מצוה שפד.
- העמק הנצי״ב לספרי, פרשת בהעלותך.
- נתיב חיים לאורח חיים סימן תקעו.
שותפים בעשייה
סייעו בשימור וחיזוק הכהונה
תמכו במחקר, בחינוך, בשימור היוחסין ובמיזמים המעשיים של איגוד הכהנים.
תמכו בעבודת איגוד הכהנים